פוסט טראומה ופגיעת ראש (TBI): מה המחקר אומר על הזמן

• 1 מכל 4 נשים ו־1 מכל 7 גברים

  בקרב מי שנמלטו ממגדלי התאומים, 24.1% מהנשים ו־13.7% מהגברים עדיין דיווחו על תסמיני PTSD סביר 10–11 שנים אחרי האירוע.

  מקור: Bowler ואחרים, 2017

• השיא הגיע אחרי יותר מעשור

  מחקר שעקב במשך 20 שנה אחרי 12,822 אנשי כוחות הצלה מצא שהתסמינים הגיעו לשיאם יותר מעשור אחרי החשיפה וירדו רק מעט לאחר מכן. אצל מי שהיה לו PTSD, עברו בחציון כמעט 9 שנים (8.88) עד שיפור.

  מקור: Mann ואחרים, 2025

• 14.3% → 19.1%

  אצל חלק, השיעור עלה עם הזמן. במרשם הבריאות של WTC, השיעור בקרב חשופים עלה מ־14.3% אחרי 2–3 שנים ל־19.1% אחרי 5–6 שנים, ו־9.5% פיתחו תסמינים רק בשלב המאוחר.

  מקור: Brackbill ואחרים, 2009 (קבוצה מעורבת של חשופים שונים)

• 15.0%

  2–3 שנים אחרי, 15.0% מניצולי המגדלים דיווחו על PTSD סביר.

  מקור: DiGrande ואחרים, 2011 (קבוצה מעורבת)

מה זה אומר: אצל רוב החשופים לא התפתח PTSD, או שהם החלימו. אבל אצל מיעוט משמעותי, בין 1 מכל 7 ל־1 מכל 4 לפי האוכלוסייה, המצב נמשך יותר מעשור, ולפעמים הוא מתחיל רק אחרי שנים.

• 1 מכל 2

  במחקר TRACK-TBI, ‏53% ממי שעברו פגיעת ראש קלה דיווחו על מגבלה תפקודית כלשהי שנה אחרי הפגיעה. בקבוצת ביקורת של פגיעות אורתופדיות השיעור היה 38%, וגם בקרב מי שבדיקת ה־CT שלהם הייתה תקינה הוא עמד על 49%.

  מקור: Nelson ואחרים, 2019

• 56%

  בקרב מי שבדיקת ה־CT שלהם הייתה תקינה ומדד ההכרה שלהם מלא (GCS 15), ‏56% עדיין לא החלימו לגמרי אחרי חצי שנה.

  מקור: Madhok ואחרים, 2022

• 35 שנה

  בקרב ותיקי וייטנאם, פגיעת ראש, ברובה קלה, שאירעה בממוצע 35 שנה קודם לכן, נקשרה יחד עם תסמינים נפשיים עכשוויים לפגיעה בתפקודים ניהוליים.

  מקור: Kaup ואחרים, 2019

חשוב לדעת: «מגבלה תפקודית כלשהי» אינה בהכרח נכות קשה. המשתתפים במחקרים האלה היו אזרחים שהגיעו למרכזי טראומה, ולא חיילים.

בסריקה של קבוצות תמיכה בפייסבוק בחצי השנה האחרונה עלו כמה שאלות על פגיעת ראש קלה ועל חיפוש אחר מעקב נוירולוגי, ושאלות רבות על אחוזי נכות זמניים בפוסט טראומה. אלה רק ספירות כלליות, בלי פרטים מזהים.

• האוכלוסיות במחקרים שונות (כוחות הצלה, ניצולים, תושבים), והחשיפה שונה מזו של 7.10 ושל מלחמה מתמשכת.
• «PTSD סביר» נמדד בשאלון שהמשתתפים ממלאים בעצמם (PCL), ואינו אבחנה קלינית.
• בחלק מהמחקרים חלק מהמשתתפים לא המשיכו במעקב.

• לשמור כל מסמך רפואי וטיפולי, גם בין הוועדות.
• להגיע לוועדה החוזרת מוכנים ולתעד את המצב העדכני.
• לדעת שאפשר לערער על החלטה.
• לא להישאר לבד עם זה.

• נט״ל1-800-363-363
• אגף השיקום*8150
• מצב חירום:101 (מד״א)100 (משטרה)
• כל הקווים בלחצן המצוקה

1. Bowler et al., J Trauma Stress, 2017. https://doi.org/10.1002/jts.22232
2. Mann et al., Nature Mental Health, 2025. https://doi.org/10.1038/s44220-025-00419-1
3. Brackbill et al., JAMA, 2009. https://doi.org/10.1001/jama.2009.1121
4. DiGrande et al., Am J Epidemiol, 2011. https://doi.org/10.1093/aje/kwq372
5. Nelson et al., JAMA Neurology, 2019. https://doi.org/10.1001/jamaneurol.2019.1313
6. Madhok et al., JAMA Netw Open, 2022. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2022.23245
7. Kaup et al., J Neurotrauma, 2019. https://doi.org/10.1089/neu.2018.5695