PTSD: קריטריונים לאבחון

מוות, פציעה קשה או אלימות מינית, או סכנה ממשית לאחד מאלה. מספיקה אחת מהדרכים:

1. זה קרה לך עצמך.
2. ראית את זה קורה לאדם אחר.
3. שמעת שזה קרה לבן משפחה או לחבר קרוב. אם מדובר במוות, הוא היה פתאומי או אלים.
4. נחשפת שוב ושוב לפרטים קשים במסגרת התפקיד, למשל חובשים, כוחות חילוץ או שוטרים. צפייה בחדשות לא נחשבת, אלא אם היא חלק מהעבודה.

צריך לפחות אחד מהבאים, שהתחיל אחרי האירוע:

1. זיכרונות מהאירוע שקופצים בלי רצון ומעוררים מצוקה (אצל ילדים, לפעמים במשחק שחוזר על עצמו).
2. סיוטים שחוזרים על האירוע או על התחושה שלו.
3. פלשבקים: הרגשה או תגובה כאילו זה קורה שוב, לפעמים עד ניתוק מהסביבה.
4. מצוקה חזקה כשמשהו מזכיר את האירוע.
5. תגובה גופנית חזקה לתזכורות, כמו דופק מהיר, הזעה או רעד.

צריך לפחות אחד מהשניים:

1. מאמץ לא לחשוב או לא להרגיש דבר שקשור לאירוע.
2. התרחקות מאנשים, מקומות, שיחות או מצבים שמזכירים את האירוע.

צריך לפחות שניים מהבאים, שהתחילו או החמירו אחרי האירוע:

1. חור בזיכרון של חלק חשוב מהאירוע, שלא נגרם מפגיעת ראש, סמים או אלכוהול.
2. מחשבות שליליות קבועות על עצמך, על אחרים או על העולם.
3. האשמה עיקשת של עצמך או של אחרים במה שקרה.
4. פחד, כעס, אשמה או בושה רוב הזמן.
5. ירידה ברורה בעניין בדברים שהיו חשובים לך.
6. תחושת ריחוק או ניתוק מאנשים.
7. קושי להרגיש שמחה, סיפוק או אהבה.

צריך לפחות שניים מהבאים, שהתחילו או החמירו אחרי האירוע:

1. עצבנות והתפרצויות, במילים או במעשים, גם בלי סיבה של ממש.
2. לקיחת סיכונים או התנהגות שפוגעת בעצמך.
3. דריכות יתר וסריקה מתמדת של הסביבה.
4. בהלה מוגזמת מרעש או מתנועה פתאומית.
5. קושי להתרכז.
6. קשיי שינה.

התסמינים נמשכים חודש לפחות.

התסמינים גורמים למצוקה משמעותית או פוגעים בתפקוד: בעבודה, במשפחה או בקשרים.

התסמינים לא נובעים ממצב רפואי אחר, מתרופה, מסמים או מאלכוהול.

• PTSD מושהה: כל התסמינים מגיעים לביטוי מלא רק חצי שנה או יותר אחרי האירוע. זו אותה אבחנה, עם ציון של הופעה מאוחרת.מקור: DSM-5, איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (APA)
• PTSD מורכב (Complex PTSD) מופיע בסיווג של ארגון הבריאות העולמי ולא ב־DSM-5. הוא כולל את תסמיני ה־PTSD, ובנוסף קושי מתמשך בוויסות רגשות, תחושה עמוקה של חוסר ערך או אשמה, וקושי בקשרים קרובים. לרוב הוא קשור לטראומה ממושכת או חוזרת.מקור: ICD-11, ארגון הבריאות העולמי (WHO)

• PTSD מופיע לעיתים קרובות יחד עם דיכאון, חרדה, שימוש באלכוהול או בסמים, וקשיי שינה. כדאי לספר על כולם למטפל ולוועדה.מקור: VA National Center for PTSD (משרד ענייני הוותיקים בארה״ב)

• בעבודה: קושי להתרכז, עייפות משינה גרועה, התפרצויות מול עמיתים.
• במשפחה: ריחוק, קושי להרגיש קרבה, עצבנות על דברים קטנים.
• בנהיגה: דריכות יתר, בהלה מרעש פתאומי, הימנעות מכבישים מסוימים.
• בהמונים: קושי להיות בקניון, באירוע או בתחבורה ציבורית, וסריקה מתמדת של הסביבה.

• טיפולים שיחתיים ממוקדי טראומה שנמצאו יעילים במחקר: חשיפה ממושכת (PE), עיבוד קוגניטיבי (CPT) ו־EMDR.מקור: VA/DoD Clinical Practice Guideline for PTSD, 2023
• תרופות שנמצאו יעילות: סרטרלין, פרוקסטין (SSRI) וונלפקסין. ההחלטה על טיפול נעשית רק עם הרופא או המטפל.מקור: VA/DoD Clinical Practice Guideline for PTSD, 2023

• אפשר להגיש בקשה גם שנים אחרי האירוע? ככלל הזכות מתיישנת שלוש שנים אחרי השחרור, אבל יש חריגים בחוק, ולכן כדאי לברר ולא לוותר מראש.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 32(א)
• אם האחוזים לא משקפים את המצב? אפשר לערער לוועדה עליונה תוך 45 יום, או לבקש בדיקה מחדש אם המצב החמיר.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטות ועדה רפואית»; הוראת אגף השיקום 30.03
• המשפחה יכולה לקבל טיפול? כן, בתנאים של אגף השיקום, ראו «בני זוג, ילדים ותמיכה במשפחה».מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»

• מגישים בקשה להכרה לאגף השיקום. בשלב הזה קצין התגמולים בודק אם הפגיעה נגרמה או הוחמרה בזמן השירות ובעקבותיו.מקור: אגף השיקום, «תהליך ההכרה בנכי צה״ל»
• כחלק מהבדיקה אפשר לקבל חוות דעת רפואית מייעצת לקצין התגמולים על הקשר בין המצב הרפואי לשירות. בפגיעה נפשית זו בדרך כלל חוות דעת של פסיכיאטר.מקור: אגף השיקום, «תהליך ההכרה בנכי צה״ל»
• אחרי הגשת בקשה על פגיעה נפשית מקבלים אישור לטיפול רפואי ונפשי כבר בזמן שהבקשה נבדקת.מקור: אגף השיקום, «זכויות למתמודדים עם פגיעה נפשית»
• מה כדאי לצרף: אבחנה ומסמכי טיפול עדכניים, ותיעוד של האירועים בשירות. כל מסמך שמראה איך המצב משפיע על התפקוד עוזר.

• אלה שני שלבים נפרדים. קודם קצין התגמולים מחליט אם להכיר בפגיעה. רק אחרי ההכרה ועדה רפואית קובעת כמה אחוזי נכות מגיעים.מקור: אגף השיקום, «תהליך ההכרה בנכי צה״ל»
• הוועדה קובעת אחוז לכל פגיעה לפי רשימת הליקויים שבתקנות. כשיש כמה פגיעות, האחוזים משוקללים ולא מחוברים: למשל 30% ועוד 20% יוצאים 44%.מקור: אגף השיקום, «איך מחושבים אחוזי הנכות»
• בפגיעה נפשית האחוז נקבע לפי מצב התפקוד הכולל, ולא לפי שם האבחנה.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, התוספת

• ל־PTSD יש פרט נפרד בתקנות, פרט 34א. הדרגות הן 5%, 10%, 20%, 30%, 50%, 70% ו־100%, לפי מידת הפגיעה בתפקוד: מהפרעה מזערית עם תפקוד תקין ועד חוסר יכולת מוחלט לתפקד באופן עצמאי.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, פרט 34א
• תגובה נפשית שנובעת מפציעה גופנית נכללת בדרך כלל באחוזים של הפציעה. אחוזים נוספים ניתנים רק אם התגובה חזקה מהרגיל לאותה פציעה.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, פרט 34

• התקנות קובעות את הנכות בהפרעות נפשיות ובתגובות נפשיות לפי המצב התפקודי הכולל. לכן שתי אבחנות לא מוסיפות אוטומטית אחוזים זו על זו. הוועדה בוחנת את התמונה כולה.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, התוספת
• כדי שאבחנה תיכלל בהכרה צריך שהקשר שלה לשירות יוכר. אם אבחנה נוספת הופיעה אחרי ההכרה, אפשר לבקש שתיבדק.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטות ועדה רפואית»; הוראת אגף השיקום 30.03

• הזכות להגיש בקשה מתיישנת ככלל שלוש שנים אחרי השחרור מהשירות שבו קרה האירוע. אם נקבעה בתקנות תקופה ארוכה יותר למחלה מסוימת, חלה התקופה הארוכה.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 32(א)
• מי שמגיש יותר משנה אחרי השחרור מקבל תגמולים מיום הגשת הבקשה, ולא מיום השחרור. לכן כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 18(א); הוראת אגף השיקום 40.01, סעיף 23
• תסמינים יכולים להופיע במלואם גם חצי שנה ויותר אחרי האירוע. אם עברו שנים, כדאי לברר מול אגף השיקום ולא לוותר מראש.מקור: DSM-5, איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (APA)

• על החלטה של קצין התגמולים (למשל דחיית ההכרה) מערערים לוועדת ערר בבית משפט השלום, תוך 60 יום מקבלת המכתב. אפשר לבקש הארכה מיושב ראש ועדת הערר.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטת קצין התגמולים»
• על החלטה של ועדה רפואית מדרג ראשון מערערים לוועדה רפואית עליונה, תוך 45 יום. אפשר לבקש ארכה של 60 יום, ובנסיבות מיוחדות עוד 30 יום.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטות ועדה רפואית»; הוראת אגף השיקום 30.03
• אם הוועדה העליונה סבורה שמגיעים פחות אחוזים, אפשר למשוך את הערעור כדי שהאחוזים לא יופחתו.מקור: אגף השיקום, «מילון מונחים: ועדות רפואיות»
• על החלטת הוועדה העליונה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום, בשאלות של הליך בלבד.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטות ועדה רפואית»; הוראת אגף השיקום 30.03
• אם המצב החמיר מאז הוועדה האחרונה, אפשר לבקש בדיקה מחדש, כשעברו לפחות שישה חודשים מהקביעה האחרונה.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 37

• נכי צה״ל יכולים לקבל טיפול נפשי פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, שנבחר יחד איתם לפי תהליך השיקום.מקור: אגף השיקום, «זכויות למתמודדים עם פגיעה נפשית»
• למתמודדים עם פגיעה נפשית או פוסט טראומה יש החזר הוצאות שנתי קבוע על טיפולי רפואה משלימה.מקור: אגף השיקום, «זכויות למתמודדים עם פגיעה נפשית»

• בני המשפחה זכאים להחזר על טיפול נפשי אם נקבעו לנכה 20% לפחות (או 10% למי שהוכר לפני 1996) והוא הוכר על פוסט טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש, או אם נקבעה לו דרגה 100%+.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• הזכאים: הורים, בן או בת זוג, וילדים בגיל 7 עד 30.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• ההחזר הוא עד 384 ₪ כולל מע״מ (328 ₪ בלי מע״מ) לשעת טיפול אחת בשבוע לכל אחד במשפחה: פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, אצל מטפל מוסמך.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• לילדים בגיל 7 עד 18 אפשר לקבל במקום זה החזר על רפואה משלימה דרך קופת החולים, עד 351 ₪ כולל מע״מ לטיפול.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• גם בן או בת הזוג יכולים לעזור: ללמוד על התסמינים, לא לקחת את ההתפרצויות או ההתרחקות באופן אישי, ולשמור גם על עצמם.מקור: VA National Center for PTSD (משרד ענייני הוותיקים בארה״ב)