אפיזודה של דיכאון מז'ורי: קריטריונים לאבחון

צריך 5 או יותר מ־9 התסמינים, באותם שבועיים, כשינוי ממה שהיה קודם. לפחות אחד מהם הוא מצב רוח ירוד (1) או אובדן עניין והנאה (2). לא נספרים תסמינים שנובעים בבירור ממצב רפואי אחר.

1. מצב רוח ירוד רוב היום, כמעט כל יום (אצל ילדים ובני נוער זה יכול להיראות כעצבנות).
2. ירידה ברורה בעניין ובהנאה כמעט מכל דבר.
3. שינוי ניכר במשקל או בתיאבון.
4. קושי לישון, או שינה מרובה מדי, כמעט כל יום.
5. אי שקט או האטה בתנועה ובדיבור, שגם אחרים רואים.
6. עייפות וחוסר אנרגיה.
7. תחושה של חוסר ערך, או אשמה מוגזמת.
8. קושי לחשוב, להתרכז או להחליט.
9. מחשבות חוזרות על מוות או על פגיעה עצמית, עם תוכנית או בלי, או ניסיון.

   אם עוברות עליך מחשבות כאלה, אפשר לדבר עכשיו

   • 1201
   • 101
   • 1-800-363-363

התסמינים גורמים למצוקה משמעותית או פוגעים בתפקוד: בעבודה, במשפחה או בקשרים.

התסמינים לא נובעים מחומרים (תרופות, סמים, אלכוהול) או ממצב רפואי אחר. סעיפים A עד C יחד מגדירים אפיזודה של דיכאון מז'ורי.

המצב לא מוסבר טוב יותר בהפרעה פסיכוטית, כמו סכיזופרניה.

מעולם לא הייתה אפיזודה מאנית או היפומאנית, אלא אם נגרמה מחומרים או ממצב רפואי.

• דיכאון מופיע לעיתים קרובות יחד עם PTSD, ולעיתים גם עם חרדה, שימוש בחומרים וקשיי שינה.מקור: VA National Center for PTSD (משרד ענייני הוותיקים בארה״ב)

• בעבודה: קושי לקום בבוקר, לקבל החלטות ולסיים משימות.
• במשפחה: הסתגרות, חוסר סבלנות, אובדן עניין בדברים משותפים.
• בנהיגה ובהמונים: עייפות וקושי להתרכז, ורצון להימנע מיציאה מהבית.

• דיכאון מטופל בדרך כלל בטיפול שיחתי (למשל CBT), בתרופות נוגדות דיכאון, או בשילוב שלהם. ההחלטה נעשית רק עם הרופא או המטפל.מקור: NIMH, Depression (המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה״ב)

• אם יש לי גם PTSD וגם דיכאון, האחוזים מתחברים? לא אוטומטית. בפגיעה נפשית הנכות נקבעת לפי מצב התפקוד הכולל.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, התוספת
• אם עברו שנים מהשחרור? ככלל הזכות מתיישנת שלוש שנים אחרי השחרור, ויש חריגים בחוק. כדאי לברר.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 32(א)

• מגישים בקשה להכרה לאגף השיקום. בשלב הזה קצין התגמולים בודק אם הפגיעה נגרמה או הוחמרה בזמן השירות ובעקבותיו.מקור: אגף השיקום, «תהליך ההכרה בנכי צה״ל»
• כחלק מהבדיקה אפשר לקבל חוות דעת רפואית מייעצת לקצין התגמולים על הקשר בין המצב הרפואי לשירות. בפגיעה נפשית זו בדרך כלל חוות דעת של פסיכיאטר.מקור: אגף השיקום, «תהליך ההכרה בנכי צה״ל»
• אחרי הגשת בקשה על פגיעה נפשית מקבלים אישור לטיפול רפואי ונפשי כבר בזמן שהבקשה נבדקת.מקור: אגף השיקום, «זכויות למתמודדים עם פגיעה נפשית»
• מה כדאי לצרף: אבחנה ומסמכי טיפול עדכניים, ותיעוד של האירועים בשירות. כל מסמך שמראה איך המצב משפיע על התפקוד עוזר.

• אלה שני שלבים נפרדים. קודם קצין התגמולים מחליט אם להכיר בפגיעה. רק אחרי ההכרה ועדה רפואית קובעת כמה אחוזי נכות מגיעים.מקור: אגף השיקום, «תהליך ההכרה בנכי צה״ל»
• הוועדה קובעת אחוז לכל פגיעה לפי רשימת הליקויים שבתקנות. כשיש כמה פגיעות, האחוזים משוקללים ולא מחוברים: למשל 30% ועוד 20% יוצאים 44%.מקור: אגף השיקום, «איך מחושבים אחוזי הנכות»
• בפגיעה נפשית האחוז נקבע לפי מצב התפקוד הכולל, ולא לפי שם האבחנה.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, התוספת

• ל־PTSD יש פרט נפרד בתקנות, פרט 34א. הדרגות הן 5%, 10%, 20%, 30%, 50%, 70% ו־100%, לפי מידת הפגיעה בתפקוד: מהפרעה מזערית עם תפקוד תקין ועד חוסר יכולת מוחלט לתפקד באופן עצמאי.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, פרט 34א
• תגובה נפשית שנובעת מפציעה גופנית נכללת בדרך כלל באחוזים של הפציעה. אחוזים נוספים ניתנים רק אם התגובה חזקה מהרגיל לאותה פציעה.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, פרט 34

• התקנות קובעות את הנכות בהפרעות נפשיות ובתגובות נפשיות לפי המצב התפקודי הכולל. לכן שתי אבחנות לא מוסיפות אוטומטית אחוזים זו על זו. הוועדה בוחנת את התמונה כולה.מקור: תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש״ל–1969, התוספת
• כדי שאבחנה תיכלל בהכרה צריך שהקשר שלה לשירות יוכר. אם אבחנה נוספת הופיעה אחרי ההכרה, אפשר לבקש שתיבדק.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטות ועדה רפואית»; הוראת אגף השיקום 30.03

• הזכות להגיש בקשה מתיישנת ככלל שלוש שנים אחרי השחרור מהשירות שבו קרה האירוע. אם נקבעה בתקנות תקופה ארוכה יותר למחלה מסוימת, חלה התקופה הארוכה.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 32(א)
• מי שמגיש יותר משנה אחרי השחרור מקבל תגמולים מיום הגשת הבקשה, ולא מיום השחרור. לכן כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 18(א); הוראת אגף השיקום 40.01, סעיף 23
• תסמינים יכולים להופיע במלואם גם חצי שנה ויותר אחרי האירוע. אם עברו שנים, כדאי לברר מול אגף השיקום ולא לוותר מראש.מקור: DSM-5, איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (APA)

• על החלטה של קצין התגמולים (למשל דחיית ההכרה) מערערים לוועדת ערר בבית משפט השלום, תוך 60 יום מקבלת המכתב. אפשר לבקש הארכה מיושב ראש ועדת הערר.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטת קצין התגמולים»
• על החלטה של ועדה רפואית מדרג ראשון מערערים לוועדה רפואית עליונה, תוך 45 יום. אפשר לבקש ארכה של 60 יום, ובנסיבות מיוחדות עוד 30 יום.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטות ועדה רפואית»; הוראת אגף השיקום 30.03
• אם הוועדה העליונה סבורה שמגיעים פחות אחוזים, אפשר למשוך את הערעור כדי שהאחוזים לא יופחתו.מקור: אגף השיקום, «מילון מונחים: ועדות רפואיות»
• על החלטת הוועדה העליונה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום, בשאלות של הליך בלבד.מקור: אגף השיקום, «ערעור על החלטות ועדה רפואית»; הוראת אגף השיקום 30.03
• אם המצב החמיר מאז הוועדה האחרונה, אפשר לבקש בדיקה מחדש, כשעברו לפחות שישה חודשים מהקביעה האחרונה.מקור: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), סעיף 37

• נכי צה״ל יכולים לקבל טיפול נפשי פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, שנבחר יחד איתם לפי תהליך השיקום.מקור: אגף השיקום, «זכויות למתמודדים עם פגיעה נפשית»
• למתמודדים עם פגיעה נפשית או פוסט טראומה יש החזר הוצאות שנתי קבוע על טיפולי רפואה משלימה.מקור: אגף השיקום, «זכויות למתמודדים עם פגיעה נפשית»

• בני המשפחה זכאים להחזר על טיפול נפשי אם נקבעו לנכה 20% לפחות (או 10% למי שהוכר לפני 1996) והוא הוכר על פוסט טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש, או אם נקבעה לו דרגה 100%+.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• הזכאים: הורים, בן או בת זוג, וילדים בגיל 7 עד 30.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• ההחזר הוא עד 384 ₪ כולל מע״מ (328 ₪ בלי מע״מ) לשעת טיפול אחת בשבוע לכל אחד במשפחה: פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, אצל מטפל מוסמך.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• לילדים בגיל 7 עד 18 אפשר לקבל במקום זה החזר על רפואה משלימה דרך קופת החולים, עד 351 ₪ כולל מע״מ לטיפול.מקור: אגף השיקום, «טיפול נפשי למשפחה»
• גם בן או בת הזוג יכולים לעזור: ללמוד על התסמינים, לא לקחת את ההתפרצויות או ההתרחקות באופן אישי, ולשמור גם על עצמם.מקור: VA National Center for PTSD (משרד ענייני הוותיקים בארה״ב)